צורותיו של חג הפסח עברו שינויים רבים, אך גרעינו ומהותו נשמרים: חג החירות, חג היציאה מבית עבדים אל החופש. הפסח הראשון היה "פסח מצרים", המוזכר בספר שמות, פרק י"ב, בו מצווים בני ישראל לשחוט טלה בחיפזון ולמרוח את דמו על משקוף הדלת, על מנת שתפסח עליהם מכת הבכורות. הפסח השני היה "פסח דורות", המצווה גם הוא באותו הפרק, אותו חגג עם ישראל בכל שנה לאחר צאתו ממצרים. בפסח דורות, כל משפחה מתאספת ואוכלת את קרבן הפסח. במשך שבוע אוכלים מצות, ואסור שימצא חמץ בבתים. על הפסח הזה מצווים כולם: האזרח, התושב והגר, בתנאי שנימולו. הפסח השלישי הוא "פסח יהושע", המוזכר בספר יהושע פרק ה', הפסח אותו עושים בני ישראל בגלגל, לאחר שיהושע מל את כל בניהם של יוצאי מצרים, שלא קיימו את מצוות המילה בתקופת הנדודים במדבר. בערב פסח זה אוכלים בני ישראל לראשונה מצות וקלי (גרעיני חיטה קלויים) מתבואת הארץ, והמן נפסק. כך הצטרף לחג הפסח גם חג העומר, חג הקציר הראשון. כאשר נבנה בית המקדש, נהגו לעלות לרגל בפסח ולציין את החג בירושלים.

(מתוך מכון שיטים)

אתרים ומקורות מידע:

מערכי פעילות: