עשרה בטבת

שהר הזיכרון יזכור במקומי, זה תפקידו. שהגן לזכר יזכור, שהרחוב על שם יזכור, שהבניין הידוע יזכור, שבית התפילה על שם אלוהים יזכור, שספר התורה המתגלגל יזכור... שחיית השדה ועוף השמים יאכלו ויזכרו, שכולם יזכרו. כדי שאוכל לנוח. (שהר הזיכרון יזכור עבורי / יהודה עמיחי).

עשרה בטבת הוא יום תענית קבוע בתאריך י' בטבת, אחד מארבע תעניות קבועות מדי שנה לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה, בשנת 588 לפני הספירה, הטיל נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים. המצור הסתיים כעבור שנה ושישה חודשים, בט' בתמוז, כאשר נפרצו חומות ירושלים. תקופת המצור מתוארת במקורות כזמן של סבל אכזרי וחסר תקדים עבור החברה היהודית. מספר שבועות לאחר פריצת החומות וסיום המצור, בט' באב, נחרב בית המקדש הראשון, תמה ממלכת יהודה והחלה גלות בבל.

מאז שנת תש"ט (1949), בעקבות החלטת הרבנות הראשית לישראל, י' בטבת הוא גם יום הקדיש הכללי לזכרם של חללי השואה שיום פטירתם לא נודע.

(מתוך ויקיפדיה).

 

אתרים ומקורות מידע:

משרד החינוך My Jewish Learning
תרבות il torah.org – An Avoidable Siege
יד ושם

 

מערכי פעילות:

הלבנה הלא מסויידת שלנו חורבן ושנאת חינם (כיתות ד'-ו')
להמשיך בזמן אסון
Wiesel – Dor L'Dor
האם תרצו לראות עוד תכנים כאלו?
כןלא
TalPress פיתוח אתרים בוורדפרס

שלום אורח.ת!